לאחר מאמץ אינטנסיבי של יותר מחודש על בניית הקורס :" הנוסחה לגידול ילד מאושר, מפותח ומצליח בחיים" (שאגב, כבר עלה לאוויר לפני כשבוע) הייתי חייבת, פשוט חייבת , להתנתק ולנפוש ,הייתי כבר עם הלשון בחוץ ועייפה נורא..
..
אז עשינו זאת! ויצאנו…
..
אבל … במקום לנוח, הלכנו (בשבילי הארץ) ובמקום לישון בבית מלון, ישנו באוהל – אתם מאמינים? בטח תגידו, "זאתי מטורפת.."
..
וכן ,החום היה מעיק, אבל הלילות היו קרירים להפליא והחופשה שלי, אני חייבת לומר לכל הספקנים, הייתה מהממת!!!
.
זו אחת החופשות הכי כיפיות שהיו לי מזה זמן …..ותכף תגלו גם למה.
.
בפוסט הזה ,מעבר לזה שהוא מעניין כי הוא משתף אתכם בחוויה אישית שלי- יש בו גם תובנות מדהימות על חינוך וגידול ילדים וגם על מהות החיים,
.
לנו בשטח שמור של קיבוץ בצפון הארץ , לכל אוהל היה עמוד תאורה משלו ,קיבלנו מזרונים עבים מאוד ,שאפילו בבית אין לי ושגרמו לי לישון כמו תינוקת, כמעט ליד כל אוהל עמד שולחן גדול מסיבי מעץ וספסלים וכן , הילדים של כולם הלכו לישון בסביבות 9 -10 ומכאן היה אפשר לישון בשלווה.. אבל "הגדולים" לא מיהרו לעשות זאת
.
ועדיין ברור לכם ,שהתנאים לא היו אידיאליים כלל וכלל : לישון באוהל, בלי האוכל המושקע של בית מלון ,בלי הנוחות, הפינוק והשרות של בית המלון, בלי טלוויזיה ,בלי הופעות ופעילויות של בית המלון ,בלי חדר משלך, בלי הרבה פרטיות …
במטבח היינו צריכים להתחלק עם כולם בגז ובמקררים ,גם במקלחת ובשירותים ,שהיו אומנם נקיים מאוד, היינו צריכים להתחלק – אבל זה, בדיוק זה , מה שעשה את הכול למקסים כל כך ומיוחד!!
.
נכון , אין טלוויזיה, והופעות , וארוחות ערב מפוארות ומושקעות,
ומה שיש לך בעצם זה רק את עצמך, ואת בני המשפחה שלך ואת האחרים, שאיתך בשטח, וכמובן את הטבע שנמזג אליך או שאתה בתוכו – זה לא יאומן!! כל כך פשוט ,בסיסי, אנושי…כל כך קסום ,אחר…קרוב לאדמה, לטבע ,לאנשים…
.
והשמיים…הוי , איזה שמיים , מזמן לא ראיתי שמיים זרועים כל כך בכוכבים!!!
כל כך מעט וכל כך הרבה- עולם ומלואו!!
.
בשעות אחה"צ ,משפחות חוזרות מהטיול ומתחילות להתארגן : קודם מתרחצים ואז מתחילים בהערכות לקראת ארוחת הערב , הילדים הגדולים יותר מטים שכם ועוזרים הן בהכנת האוכל וגם בטיפול ובהעסקת אחיהם הקטנים יותר- מעורבים ,שייכים ,לוקחים אחריות.
.
ואז משפחות משפחות קטנות או ענפות יושבות יחד בניחותה סביב השולחן ,מתחת לעמוד התאורה המאיר אותן , אוכלים יחד , נהנים ,מפטפטים, צוחקים , מספרים ומשתפים ,לוקחים את הזמן, לא ממהרים לשום מקום-בלי פלאפונים ,בלי עבודה שוחקת, בלי טלוויזיה ,בלי הרבה מאוד סיבות מוצדקות וכאלה שלא, שבגללן אנו תמיד ממהרים לאן שהוא , בלי כל אותם עזרים שמטשטשים ומסיחים את הדעת ושבעזרתם, אם במודע או שלא במודע , אנו בורחים זה מזה ומתרחקים זה מזה.
.
אתה לא מכיר אותם את "הזרים",שישנים איתך בשטח –אתה קם איתם בבוקר ומתערבב איתם במהלך היום, מתחלק איתם בגז הבישול, במקררים המשותפים ,במקלחות –"מתי עשית את זה בפעם האחרונה, אני שואלת את עצמי – בטירונות"?
.
,בתחילה אני חשה קצת מבוכה, אני מעיפה מבט, אומרת שלום חטוף , זורקת הערה פה ושם, בהמשך, ודי מהר הם כבר הופכים למכרים- אני מישיר מבט , שמחה לראות אותם, עוצרת לדבר , ופותחת את הלב שלי לאחרים -איזה כיף!! מעניין ומחמם את הלב.
.
במקום הזה ,הכול יותר איטי ורגוע – יש הרבה יותר מקום וזמן ליחסים שבינך לבין בני המשפחה שלך וליחסים הנרקמים בינך לבין האחרים, שעד כה היו זרים לך ,הרבה יותר מקום וזמן לאהבה , לחום,לתשומת לב ולנדיבות –דברים שיש למלא בהם את החיים ,כי הם הדברים המהותיים והחשובים באמת, כי הם אלה שעושים את החיים שלנו לאיכותיים, שעושים אותנו מאושרים.
.
במקום כזה, אם תרצה או לא, אתה מתחבר לעצמך, לטבע ולאחרים , יש לך זמן לדבר, לחשוב ,להתבונן בעצמך, על אחרים ועל החיים.
.
היה כיף להתבונן בהורים, במקום הזה אפילו הטיפול בילדים שונה –זורם בקצב איטי יותר ,רגוע וטבעי יותר.
.
היה תענוג להתבונן בילדים –במגרש הטבעי ביותר שלהם, במרחב הפתוח של הטבע :הם ישנים בטבע, אוכלים בטבע ,קרובים לאדמה,אל אחרים ואל עצמם ,מתרוצצים יחפים בחופשיות במרחב , לרגעים הם נדמו לי כמו פרפרים..
.
תענוג אמיתי היה גם לראות את היחסים הטבעיים והחמים שבין האחים ואיך בין השאר האחים הגדולים יותר לוקחים באופן טבעי אחריות ודואגים לאחיהם הקטנים יותר.
.
לפעמים אנו שוכחים מה יכול לעשות אותנו מאושרים
.
.
כל הדברים האחרים בחיינו הם חשובים ונהדרים ,אבל המרכז והלב הפועם של החיים -הם היחסים!! מהות החיים – הם החיים הפשוטים והרמוניים זה עם זה ועם הסביבה, זהו האושר הפנימי , זהו המקום בו אתה יכול לפתח את עצמך ולגלות את עצמך פחות בלחץ ויותר באופן ספונטני ,בלי שידחקו בך לגדול ובלי קיצורי דרך.
.
מה הוא הערך האמיתי של החיים אם לא טיב מערכת היחסים שלנו עם הסביבה שלנו הקרובה והרחוקה יותר?
אלו הם הדברים האמיתיים שיש למלא את עצמנו בהם ,שמהם צומחת ומתפתחת חווייה עוצמתית של שייכות ,של עוגן ,של ביטחון עצמי ,של קבלה והשלמה עם עצמי -זהו הבסיס להתפתחות ולשיפור עצמי!!
.
איזון זה מילת המפתח
.
במיוחד כיום,בעידן המודרני בו רצים רוב הזמן מבוקר עד ערב בין משימה אחת לשנייה ,רודפים אחרי פרנסה,קריירה והשגיות, ודוחקים את המרכז לשוליים.
פרנסה ,קריירה והיבטים נוספים של החיים, זה דבר נהדר אבל המפתח פה הוא האיזון ,שנדמה ששכחנו אותו.
.
החיים הם לא רק שגרה שוחקת ומלחיצה ,עמוסה בטרדות היומיום – יש מעבר להם!
יש את היחסים ,את החיים הפשוטים והרמוניים זה עם זה ועם הסביבה -את מה שנותן לנו את הכוח ,את הסיפוק ואת האושר הפנימי.
האיזון בין ה–Doing לבין ה- Being ,בין העשייה לבין העצירה -
לעצור לפעמים כדי לחשוב ,להתבונן, להרגיש,
,
החינוך הוא לא תמיד מלאכה כל כך קשה, וכדי לחנך לא צריך כל הזמן לעשות
לעתים החוכמה והאומץ שבחינוך הוא להרפות
להפסיק לחנך ויותר
להירגע,
לאפשר ,
לקבל את מה שיש ולברך עליו ,
לאהוב בלי תנאים,
לחלוק ולשמח זה את זה ,
להיות ולחיות זה עם זה חיים פשוטים ללא יומרות,
,
לפעמים אני חושבת איך לפעמים כשאנו כל כך מתאמצים לחנך יוצא לנו הפוך,
כי חינוך זה לא להאיץ תהליכים ,אלא לאפשר לילדים גם את מרחב להתפתח ולגדול בשקט בלי התערבות ובלי הפרעות
.
אז עשו לכם מנהג לפנות יותר זמן ליחסים ולהוואי משפחתי, צאו לטיולים (הם לא צריכים לעלות הרבה כסף) ותיזמו אירועים משותפים (לא חייבים לחכות לימי הולדת)
יש לכם את הערבים וסופ"ש הוא בכלל אידיאלי –האטו קצת, תנו לזמן לזרום בקצב שלו ,מלאו את הזמן באהבה ללא תנאים ,בצחוק, הפכו אותו לחוויה כיפית משותפת .
אם יש לכם את זה – יש לכם הכול!!!!
ויש לכם את כל מה שצריך כדי שיהיה לכם הכול!!
.
ושאלה אליכם , איך אתם תופסים את החינוך והיכן אתם נמצאים בין השגרה המלחיצה של היומיום לבין היחסים והחיים הפשוטים והרגועים בהוואי המשפחתי ?
כאן מתחת יש מקום לתגובות שלכם -מאוד חשוב לי לשמוע את דעתכם
…..
